על המשחק שהיה
אכזבה, שוב פעם במשחק לא רע שלנו השכלנו להוביל, לשלוט במגרש ולהגיע לעוד מצבים כדי להכפיל או לשלש את התוצאה.
וכשאתה לא מבקיע, אתה מקבל. חבל שהיינו צריכים לספוג פעמיים ולרדת מנוצחים.
ביום שישי נוכחנו לדעת שהמזל לא תמיד הולך עם הטובים.

על הטעויות בהגנה
טעות שגררה טעות. הגול הראשון נבע מאיבוד כדור של קוני במרכז המגרש, השחקנים נתנו לכפיר חופש להתקדם קדימה בלי לעשות פאול. השחקנים היו צריכים להוריד אותו לדשא, אפילו במחיר של צהוב, הכי חשוב היה לא לתת לו להתקדם לכיוון השער בחופשיות.
לגבי כדור העונשין, גירסת השחקנים היא שלא היה ולא נברא פנדל, השחקנים טוענים שכפיר ביצע הצגה ברורה..
בגול השני, טעות של אלירן שלא סגר טוב באמצע ושל יניב שלא סגר את הפינה הקרובה.

על יובל אבידור
יובל הוא חלוץ מוכשר, לא כל חלוץ היה מגיע למצבים שהוא הגיע אליהם, הוא מנצל את המהירות שלו בצורה מצויינת. אבל הוא יצטרך להיות הרבה יותר מרוכז וחד מול השער כדי להגיע לרמות הגבוהות, ותאמינו לי שהוא מסוגל.

על הקהל
רק מילים טובות, קהל שמגיע ביום שישי, בכמות של 500 איש למשחק חוץ, מעודד ותומך בכל המשחק.
כאב לי לראות אותם בסוף המשחק, כמו שכאב לי על כל הקבוצה.
אבל הם חלק מהקבוצה וכאב לי לראות אותם הולכים לעבור שבת דכאונית כמו שאני עברתי.
אבל אין מה לעשות קהל זה חלק מהקבוצה והם צריכים לקבל את הקבוצה כמו שהיא, הם יצטרכו להמשיך ולעודד ולתמוך ובסופו של דבר נראה טוב והרבה בזכותם.

על המשחק הבא
משחק הבא ספציפית? גם הפעם החרב מונחת לנו על הצוואר.
בדרך כלל ששיחקנו עם החרב על הצוואר ניצחנו את המשחקים.
הבהרתי לשחקנים ששלושת המשחקים הקרובים הם משחקי מפתח, שלא משנה מה נעשה בהם ניהיה עם החרב על הצוואר.
אלו שלושת המשחקים שיקבעו את הגורל שלנו ההעונה.